איך לקבל את הפיצוי המקסימאלי בתביעה בגין נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית
*מאת עו"ד תומר בכר
על מנת לוודא כי נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, יקבל את הפיצוי המקסימאלי בגין פגיעתו מהגורמים הרלוונטיים, עליו לפעול בצורה נכונה, תוך שימת לב לפרטים חשובים במהלך התנהלות התביעה, החל מרגע קרות אירוע הרשלנות ועד לקבלת הפיצוי.
במאמר זה, מפורטות שמונה נקודות חשובות, שמומלץ לשים אליהן לב לאחר פגיעה כתוצאה מרשלנות רפואית, ואשר התנהגות על פיהן, תעלה באופן משמעותי את הסיכוי לכך שהפגע יקבל את הפיצוי המקסימאלי המגיע לו בעקבות מצבו הרפואי והתפקודי תוצאת הרשלנות.
כמובן, מאחר ומדובר במאמר כללי, אין לייחס את האמור בו למקרה ספציפי כלשהו ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו לפני נקיטת פעולה כלשהי, משפטית, רפואית או אחרת. מאחר וייתכנו מקרים שבהם יהיה על הנפגע לפעול על פי נקודות חשובות נוספות המתאימות לעניינו, ואשר אינן מפורטות במאמר זה, מומלץ לפני ביצוע פעולה כלשהי, לפנות ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה.
1. קבלת הפרטים הרלוונטיים המלאים
מייד כאשר עולה החשד שהתבצעה רשלנות הרפואית אשר גרמה לנזק, חשוב מאד לדאוג לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לאירוע, לרבות פרטיהם המלאים והמדויקים של כל המעורבים במעשה הרשלנות, המועדים הרלוונטיים וכו'. למעשה, כל פרט שנראה חשוב, עדיף לרשום מייד לאחר התאונה על מנת שלא יישכח מאוחר יותר.
2. צילום הנזק שנגרם לנפגע
כשמתאפשר הדבר, מומלץ לצלם את נזקי הגוף שנגרמו לצורך תיעוד הפגיעה, שכן ישנם סוגים רבים של פגיעות, אשר עם הזמן מחלימות מבלי להשאיר כל סימן. במקרים כאלו רצוי שתהיה תמונה של הנזק בידי הנפגע על מנת שיוכל להוכיחו בפני הגופים הרלוונטיים בבוא העת.
3. בניית התיק הרפואי ושמירת המסמכים
על הנפגע לדאוג לקבל את כל הטיפולים הרפואיים הנחוצים, תוך כך שהוא פונה לרופאים המתאימים בתחום מומחיותם, ומוודא שהם רושמים בתיקו הרפואי את כל תלונותיו והטיפולים שהוא מקבל.
ישנן מספר סיבות מדוע חשוב כל כך לקבל טיפול רפואי מתאים. הראשונה והחשובה ביותר היא כמובן על מנת לשמור על הבריאות ולוודא שהמצב הרפואי, קל ככל שיהיה, מטופל ע"י מומחה רפואי. ניסיון העבר מוכיח בכל פעם מחדש כי נפגעים שפנו לקבלת טיפול רפואי מתאים לאחר פציעתם, צמצמו את הסיכויים לפיתוח נכות רפואית ו/או הצליחו להקטין את הנכות שנגרמה להם.
הסיבה השנייה היא לצורך המשך קבלת תיעוד רפואי על אופי הפגיעה. בכל פעם שהנפגע מקבל טיפול רפואי, חייב הגורם מטפל לרשום דו"ח רפואי מתאים, המציין בין היתר את תאריך הפניה וקבלת הטיפול, תלונותיו של הנבדק, סוגי הבדיקות שנעשו ותוצאותיהם, מסקנותיו של הגורם הבודק והמלצותיו.
צריך שיהיה ברור, תביעת הפיצויים תקום ותיפול בהתבסס על מה שמצוין במסמכים הרפואיים השונים הללו.
כאשר הנפגע מוותר על בדיקה רפואית, לא תהיה לו כל אפשרות להוכיח לאחר מכן, מה היה מצבו הרפואי, ממה סבל וכד', מצב שיאפשר לחב' הביטוח לנקוט בקו הגנה ולטעון שהחוסר בתיעוד רפואי רלוונטי, מוכיח שהפגיעה כלל לא הייתה ו/או הייתה מזערית ביותר.
הסיבה השלישית היא העובדה שישנו קשר ישיר בין מספר הפניות לקבלת טיפולים רפואיים ו/או בדיקות רפואיות ובין סכום הפיצויים שיתקבל לאחר מכן מחב' הביטוח, בגין הכספים ששילם הנפגע בעבור הטיפולים והבדיקות הנ"ל ובגין הכאב והסבל שנגרם לו.
4. שמירת הקבלות ושאר המסמכים החשובים
חשוב לשמור על כל מסמך רפואי או אחר הנוגע לאירוע הרשלנות שגרם לפגיעה. כמו כן יש לשמור על כל קבלה הנוגעת להוצאות שנגרמו לנפגע כתוצאה מפגיעתו כגון נסיעות לטיפולים, קניית תרופות ועזרים רפואיים, עזרה במשק הבית וכד' ולדאוג להעבירן לעורך הדין המטפל בעניין בהקדם האפשרי.
במידה ובשל הפגיעה, נזקק הנפגע לעזרת צד ג' בביצוע עבודות משק הבית כגון ניקיון, עריכת קניות, ביצוע תיקונים וכד' ואין אפשרות לקבל מנותני השירות הנ"ל קבלה או חשבונית רשמית, יש לדאוג לערוך רשימה מסודרת של ההוצאות, תוך פירוט מדויק לגבי מהות ההוצאה, תאריך, סכום ושמו של נותן השירות. גם את הרשימה הנ"ל יש להעביר כל תקופה מסוימת לעורך הדין המטפל בעניין, על מנת לעדכנו בנוגע להוצאותיו של הנפגע.
חשוב מאד לשמור על כל תלושי השכר מלפני אירוע הרשלנות ואחריה ולהעביר העתק מהם לעורך הדין בהקדם האפשרי. לעצמאים מומלץ לשמור על כל דוחות מס הכנסה ומע"מ שהוגשו על ידם לפני אירוע הרשלנות ואחריה.
5. הימנעות משיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חב' הביטוח
יש לזכור כי חברות הביטוח, אשר הינן הנתבעות ברוב המקרים, שולחות מטעמם חוקרים, על מנת לנסות ולדלות פרטים בנוגע למצבו של הנפגע ולפרטי התאונה. חוקרים אלו בדרך כלל מקליטים או מתעדים את השיחה ללא ידיעת הנפגע ואחר כך משתמשים בדבריו בבית המשפט, לעיתים תוך כדי סילופם והוצאתם מהקשרם. למרות שברוב המקרים אנשים אלו יציגו עצמם ככאלו אשר מעוניינים לעזור לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו, מטרתם האמיתית היא ההפך מכך.
מומלץ אפוא להימנע מכל מגע איתם, לא להכניסם הביתה בשום אופן ולעולם לא לענות על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. יש להיות ערני בנוגע למעקבים שנערכים על ידי חוקרים מטעם חב' הביטוח ולדאוג לעדכן את כל הקרובים ובני משפחתו של הנפגע בנוגע לכך בהתאם, שכן לעיתים החוקרים מנסים להשיג מידע גם דרכם.
יש להיזהר מפני מסירת פרטים כלשהם לאנשים זרים, בנוגע לתאונה או לאירוע אשר בעקבותיו נתבעים הפיצויים, למצבו הרפואי והנפשי, התעסוקתי, המשפחתי וכד' של הנפגע, היות ויתכן שאנשים אלו הינם חוקרים מטעם חב' הביטוח והמידע הנ"ל ישמש כנגד הנפגע בעתיד.
החוקרים מטעם חב' הביטוח נוהגים לא פעם להציג עצמם כדמויות שונות, כגון פקידים מטעם הביטוח הלאומי, שכנים חדשים, עורכי סקרים ואפילו לטעון כי נשלחו ע"י עורך דינו של הנפגע כדי לעזור לו בתביעתו. לכן מומלץ להימנע מקיום כל קשר איתם וממסירת כל מידע בנוגע למצבו של הנפגע או לפרטי התאונה וחשוב מכל, לעולם לא לחתום על שום מסמך שיוצג על ידם.
אחת ממטרותיהם של החוקרים מטעם חברות הביטוח, הינה ליצור קשר עם הנפגע לאחר התאונה (לעיתים אפילו עוד בבית החולים), על מנת לגבות את עדותו ולשכנעו שלא לפנות לקבלת עזרה וייצוג משפטי ע"י עורך דין. כמו כן, חוקרי חב' הביטוח לעיתים מנסים לנצל את מצבם ומצוקתם של הנפגעים ו/או בני משפחתם, תוך מתן הבטחות שווא כי הם (החוקרים) בעצם באו במטרה לעזור לנפגעים לקבל את המגיע להם במהירות האפשרית וכי אין צורך בעירובו של עורך דין.
החוקרים הנ"ל יהיו ברוב המקרים מנומסים מאד, בעלי כושר שכנוע מפותח וחזות אמינה, אך לעולם אין לשכוח כי הם עובדים של חב' הביטוח, וכי נאמנותם האמיתית היא כלפי חב' הביטוח ולא כלפי הנפגע. תפקידם האמיתי של החוקרים הנ"ל הוא לגרום לנפגע לסיים את תביעתו בצורה המהירה ביותר, תוך כדי קבלת הפיצוי הנמוך ביותר, ולמטרה זו הם בדרך כלל מנסים להחתים את הנפגע או בני משפחתו על טופס הסכמה לסילוק תביעתו עבור סכום זעום, בידיעה כי לאחר החתימה על טופס שכזה כמעט ואין דרך חזרה.
כל עבודתם של חוקרי חב' הביטוח תעשה תחת הבטחותיהם והרושם שהם עושים הכל למען הנפגע וכי הם "מאד מעוניינים" לעזור לו לקבל את הפיצוי המגיע לו, אבל צריך שיהיה ברור כי כוונתם היא בדיוק ההפך, היות והם עובדים של חב' הביטוח ובסיום יום עבודתם עליהם לדווח על הצלחותיהם למעבידתם.
תוך כדי עבודתם, מנסים החוקרים הנ"ל לבנות בעצם את קו ההגנה של חב' הביטוח במקרה של הגשת תביעה ע"י הנפגע. החוקרים שואלים את הנפגע על התאונה ועל פציעתו, תוך שימוש בטקטיקה מסוימת של הדרכת הנפגע ו/או כל אדם אחר הנחקר על ידם, לו לומר בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע, כך שלבסוף יכול להיווצר מצב בו הנפגע מפיל עצמו בפח ללא ידיעתו, ומודה בתרומתו לקרות התאונה ו/או בכך שמצבו הרפואי בעצם אינו כל כך חמור. על כן מומלץ להימנע בכל מחיר מכל שיחה עם החוקרים הנ"ל.
6. החזרה לשגרה בבית ובעבודה
כאשר המצב הרפואי והתפקודי מאפשר זאת, מומלץ לנפגע להתחיל ולנסות לחזור חזרה לשגרה בביתו ובמקום עבודתו. לעיתים הדבר מצריך ירידה בכמות שעות העבודה או חזרה לעבודה עם מגבלות רפואיות שונות כגון איסור על הרמת משקלים כבדים וכד', אולם בכל מקרה, חשוב שלא לשבת בבית לאחר התאונה בחוסר מעש אם המצב לא מחייב זאת. הפיצוי שיתקבל לאחר מכן, יבוסס על מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע כפי שיעלה מהמסמכים הרפואיים ולכן, במידה ואין במסמכים הרפואיים סיבה כלשהי להיעדרותו של הנפגע מעבודתו, אזי גם אם נעדר מעבודתו בפועל, לא יקבל על הפסדי שכרו פיצוי מלא מחב' הביטוח.
כל האמור לעיל לגבי החזרה לשגרה בעבודה, נכון גם לגבי החזרה לשגרה בבית. אם המסמכים הרפואיים לא יעידו על כך שהנפגע נזקק לעזרת צד ג' בביצוע הפעולות בביתו, אזי לא יהיה ביכולתו לקבל פיצוי על כך מחב' הביטוח, גם אם שילם על כך בפועל לנותני השירותים השונים והציג את הקבלות המתאימות.
7. זהירות מפני התיישנות התביעה
נפגעי רשלנות רפואית יכולים ברוב המקרים להגיש את התביעה נגד חב' הביטוח עד 7 שנים מיום אירוע הרשלנות או קרות הנק. במקרים שבהם הנפגע הינו קטין, תתישן התביעה נגד חב' הביטוח בדרך כלל בהגיעו לגיל 25, דהיינו 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18. אולם, למרות הזמן הרב שבו ניתן עפ"י החוק להגיש את התביעה, מומלץ שלא להגיש את התביעה זמן רב מידיי לאחר האירוע, שכן ככל שהזמן עובר, תהיה ההנחה שהפגיעה לא הייתה קשה שכן אחרת, התביעה הייתה מוגשת בשלב מוקדם יותר.
חשוב לזכור, ספירת מועד ההתיישנות הינו עד ליום הגשת התביעה לביהמ"ש, דהיינו לאחר שהוגשה התביעה לביהמ"ש, מפסיקים את הספירה והתביעה לא יכולה יותר להתיישן.
מצד שני, את התביעה מול חב' הביטוח לא מומלץ להגיש בסמוך מידיי למועד קרות הנזק, אלה רק לאחר שברור שנזקיו של הנפגע התגבשו, וכי לא תהיה בעתיד כל החמרה במצבו הרפואי או הנפשי. הסיבה לכך הינה שאם לאחר קבלת הפיצוי וסגירת התיק, תחול החמרה במצבו של הנפגע, לא ניתן יהיה יותר לפתוח את התיק ולתבוע פיצויים נוספים מחב' הביטוח.
8. ייצוג ע"י עורך דין מומחה בתחום הנזיקין - חובה
נפגעי רשלנות רפואית ו/או בני משפחתם, אשר אינם שוכרים את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין בכלל וייצוג נפגעי רשלנות רפואית, במועד קרוב ככל האפשר ליום הפגיעה, עלולים לפגוע בתביעותיהם ובסיכוייהם לזכות בפיצוי מתאים. ההצלחה של רוב התביעות מן הסוג הזה, מבוססת ברובה על איסוף וארגון חומר הראיות הרלוונטי, הכולל אישורים ותעודות רפואיות שונות, דוחות חקירה, עדויות, תמונות וכד' ועל מינויו של מומחה רפואי או אחר, המתאים ביותר לצורכי התיק אך לא רק. החשוב מכל הוא ידיעת החוק והפסיקה המתאימים.
מקרים רבים, אשר בהם מעורבים נפגעי רשלנות רפואית, האמורים לקבל מאות אלפי שקלים ואף יותר כפיצוי על פגיעתם, מסתיימים בקבלת פיצוי מזערי בלבד, רק בשל העיכוב בפניה לעורך דין מומחה בתחום זה.
לאחר הפנייה לעורך הדין, יש תמיד לדאוג להיות בקשר רצוף איתו ולוודא שהוא מעודכן בכל הפרטים וההתפתחויות במצבו של הנפגע, מבחינת שינויים במקום עבודתו, תפקידו, משכורתו או שעות עבודתו, מצבו הרפואי וכד'. כל שינוי שכזה יכול להשפיע על תביעתו של הנפגע ועל שיעור הפיצוי שישולם לו.
*הכותב הינו בעל משרד עורכי דין העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
*מאת עו"ד תומר בכר
על מנת לוודא כי נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, יקבל את הפיצוי המקסימאלי בגין פגיעתו מהגורמים הרלוונטיים, עליו לפעול בצורה נכונה, תוך שימת לב לפרטים חשובים במהלך התנהלות התביעה, החל מרגע קרות אירוע הרשלנות ועד לקבלת הפיצוי.
במאמר זה, מפורטות שמונה נקודות חשובות, שמומלץ לשים אליהן לב לאחר פגיעה כתוצאה מרשלנות רפואית, ואשר התנהגות על פיהן, תעלה באופן משמעותי את הסיכוי לכך שהפגע יקבל את הפיצוי המקסימאלי המגיע לו בעקבות מצבו הרפואי והתפקודי תוצאת הרשלנות.
כמובן, מאחר ומדובר במאמר כללי, אין לייחס את האמור בו למקרה ספציפי כלשהו ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו לפני נקיטת פעולה כלשהי, משפטית, רפואית או אחרת. מאחר וייתכנו מקרים שבהם יהיה על הנפגע לפעול על פי נקודות חשובות נוספות המתאימות לעניינו, ואשר אינן מפורטות במאמר זה, מומלץ לפני ביצוע פעולה כלשהי, לפנות ולהתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה.
1. קבלת הפרטים הרלוונטיים המלאים
מייד כאשר עולה החשד שהתבצעה רשלנות הרפואית אשר גרמה לנזק, חשוב מאד לדאוג לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לאירוע, לרבות פרטיהם המלאים והמדויקים של כל המעורבים במעשה הרשלנות, המועדים הרלוונטיים וכו'. למעשה, כל פרט שנראה חשוב, עדיף לרשום מייד לאחר התאונה על מנת שלא יישכח מאוחר יותר.
2. צילום הנזק שנגרם לנפגע
כשמתאפשר הדבר, מומלץ לצלם את נזקי הגוף שנגרמו לצורך תיעוד הפגיעה, שכן ישנם סוגים רבים של פגיעות, אשר עם הזמן מחלימות מבלי להשאיר כל סימן. במקרים כאלו רצוי שתהיה תמונה של הנזק בידי הנפגע על מנת שיוכל להוכיחו בפני הגופים הרלוונטיים בבוא העת.
3. בניית התיק הרפואי ושמירת המסמכים
על הנפגע לדאוג לקבל את כל הטיפולים הרפואיים הנחוצים, תוך כך שהוא פונה לרופאים המתאימים בתחום מומחיותם, ומוודא שהם רושמים בתיקו הרפואי את כל תלונותיו והטיפולים שהוא מקבל.
ישנן מספר סיבות מדוע חשוב כל כך לקבל טיפול רפואי מתאים. הראשונה והחשובה ביותר היא כמובן על מנת לשמור על הבריאות ולוודא שהמצב הרפואי, קל ככל שיהיה, מטופל ע"י מומחה רפואי. ניסיון העבר מוכיח בכל פעם מחדש כי נפגעים שפנו לקבלת טיפול רפואי מתאים לאחר פציעתם, צמצמו את הסיכויים לפיתוח נכות רפואית ו/או הצליחו להקטין את הנכות שנגרמה להם.
הסיבה השנייה היא לצורך המשך קבלת תיעוד רפואי על אופי הפגיעה. בכל פעם שהנפגע מקבל טיפול רפואי, חייב הגורם מטפל לרשום דו"ח רפואי מתאים, המציין בין היתר את תאריך הפניה וקבלת הטיפול, תלונותיו של הנבדק, סוגי הבדיקות שנעשו ותוצאותיהם, מסקנותיו של הגורם הבודק והמלצותיו.
צריך שיהיה ברור, תביעת הפיצויים תקום ותיפול בהתבסס על מה שמצוין במסמכים הרפואיים השונים הללו.
כאשר הנפגע מוותר על בדיקה רפואית, לא תהיה לו כל אפשרות להוכיח לאחר מכן, מה היה מצבו הרפואי, ממה סבל וכד', מצב שיאפשר לחב' הביטוח לנקוט בקו הגנה ולטעון שהחוסר בתיעוד רפואי רלוונטי, מוכיח שהפגיעה כלל לא הייתה ו/או הייתה מזערית ביותר.
הסיבה השלישית היא העובדה שישנו קשר ישיר בין מספר הפניות לקבלת טיפולים רפואיים ו/או בדיקות רפואיות ובין סכום הפיצויים שיתקבל לאחר מכן מחב' הביטוח, בגין הכספים ששילם הנפגע בעבור הטיפולים והבדיקות הנ"ל ובגין הכאב והסבל שנגרם לו.
4. שמירת הקבלות ושאר המסמכים החשובים
חשוב לשמור על כל מסמך רפואי או אחר הנוגע לאירוע הרשלנות שגרם לפגיעה. כמו כן יש לשמור על כל קבלה הנוגעת להוצאות שנגרמו לנפגע כתוצאה מפגיעתו כגון נסיעות לטיפולים, קניית תרופות ועזרים רפואיים, עזרה במשק הבית וכד' ולדאוג להעבירן לעורך הדין המטפל בעניין בהקדם האפשרי.
במידה ובשל הפגיעה, נזקק הנפגע לעזרת צד ג' בביצוע עבודות משק הבית כגון ניקיון, עריכת קניות, ביצוע תיקונים וכד' ואין אפשרות לקבל מנותני השירות הנ"ל קבלה או חשבונית רשמית, יש לדאוג לערוך רשימה מסודרת של ההוצאות, תוך פירוט מדויק לגבי מהות ההוצאה, תאריך, סכום ושמו של נותן השירות. גם את הרשימה הנ"ל יש להעביר כל תקופה מסוימת לעורך הדין המטפל בעניין, על מנת לעדכנו בנוגע להוצאותיו של הנפגע.
חשוב מאד לשמור על כל תלושי השכר מלפני אירוע הרשלנות ואחריה ולהעביר העתק מהם לעורך הדין בהקדם האפשרי. לעצמאים מומלץ לשמור על כל דוחות מס הכנסה ומע"מ שהוגשו על ידם לפני אירוע הרשלנות ואחריה.
5. הימנעות משיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חב' הביטוח
יש לזכור כי חברות הביטוח, אשר הינן הנתבעות ברוב המקרים, שולחות מטעמם חוקרים, על מנת לנסות ולדלות פרטים בנוגע למצבו של הנפגע ולפרטי התאונה. חוקרים אלו בדרך כלל מקליטים או מתעדים את השיחה ללא ידיעת הנפגע ואחר כך משתמשים בדבריו בבית המשפט, לעיתים תוך כדי סילופם והוצאתם מהקשרם. למרות שברוב המקרים אנשים אלו יציגו עצמם ככאלו אשר מעוניינים לעזור לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו, מטרתם האמיתית היא ההפך מכך.
מומלץ אפוא להימנע מכל מגע איתם, לא להכניסם הביתה בשום אופן ולעולם לא לענות על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. יש להיות ערני בנוגע למעקבים שנערכים על ידי חוקרים מטעם חב' הביטוח ולדאוג לעדכן את כל הקרובים ובני משפחתו של הנפגע בנוגע לכך בהתאם, שכן לעיתים החוקרים מנסים להשיג מידע גם דרכם.
יש להיזהר מפני מסירת פרטים כלשהם לאנשים זרים, בנוגע לתאונה או לאירוע אשר בעקבותיו נתבעים הפיצויים, למצבו הרפואי והנפשי, התעסוקתי, המשפחתי וכד' של הנפגע, היות ויתכן שאנשים אלו הינם חוקרים מטעם חב' הביטוח והמידע הנ"ל ישמש כנגד הנפגע בעתיד.
החוקרים מטעם חב' הביטוח נוהגים לא פעם להציג עצמם כדמויות שונות, כגון פקידים מטעם הביטוח הלאומי, שכנים חדשים, עורכי סקרים ואפילו לטעון כי נשלחו ע"י עורך דינו של הנפגע כדי לעזור לו בתביעתו. לכן מומלץ להימנע מקיום כל קשר איתם וממסירת כל מידע בנוגע למצבו של הנפגע או לפרטי התאונה וחשוב מכל, לעולם לא לחתום על שום מסמך שיוצג על ידם.
אחת ממטרותיהם של החוקרים מטעם חברות הביטוח, הינה ליצור קשר עם הנפגע לאחר התאונה (לעיתים אפילו עוד בבית החולים), על מנת לגבות את עדותו ולשכנעו שלא לפנות לקבלת עזרה וייצוג משפטי ע"י עורך דין. כמו כן, חוקרי חב' הביטוח לעיתים מנסים לנצל את מצבם ומצוקתם של הנפגעים ו/או בני משפחתם, תוך מתן הבטחות שווא כי הם (החוקרים) בעצם באו במטרה לעזור לנפגעים לקבל את המגיע להם במהירות האפשרית וכי אין צורך בעירובו של עורך דין.
החוקרים הנ"ל יהיו ברוב המקרים מנומסים מאד, בעלי כושר שכנוע מפותח וחזות אמינה, אך לעולם אין לשכוח כי הם עובדים של חב' הביטוח, וכי נאמנותם האמיתית היא כלפי חב' הביטוח ולא כלפי הנפגע. תפקידם האמיתי של החוקרים הנ"ל הוא לגרום לנפגע לסיים את תביעתו בצורה המהירה ביותר, תוך כדי קבלת הפיצוי הנמוך ביותר, ולמטרה זו הם בדרך כלל מנסים להחתים את הנפגע או בני משפחתו על טופס הסכמה לסילוק תביעתו עבור סכום זעום, בידיעה כי לאחר החתימה על טופס שכזה כמעט ואין דרך חזרה.
כל עבודתם של חוקרי חב' הביטוח תעשה תחת הבטחותיהם והרושם שהם עושים הכל למען הנפגע וכי הם "מאד מעוניינים" לעזור לו לקבל את הפיצוי המגיע לו, אבל צריך שיהיה ברור כי כוונתם היא בדיוק ההפך, היות והם עובדים של חב' הביטוח ובסיום יום עבודתם עליהם לדווח על הצלחותיהם למעבידתם.
תוך כדי עבודתם, מנסים החוקרים הנ"ל לבנות בעצם את קו ההגנה של חב' הביטוח במקרה של הגשת תביעה ע"י הנפגע. החוקרים שואלים את הנפגע על התאונה ועל פציעתו, תוך שימוש בטקטיקה מסוימת של הדרכת הנפגע ו/או כל אדם אחר הנחקר על ידם, לו לומר בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע, כך שלבסוף יכול להיווצר מצב בו הנפגע מפיל עצמו בפח ללא ידיעתו, ומודה בתרומתו לקרות התאונה ו/או בכך שמצבו הרפואי בעצם אינו כל כך חמור. על כן מומלץ להימנע בכל מחיר מכל שיחה עם החוקרים הנ"ל.
6. החזרה לשגרה בבית ובעבודה
כאשר המצב הרפואי והתפקודי מאפשר זאת, מומלץ לנפגע להתחיל ולנסות לחזור חזרה לשגרה בביתו ובמקום עבודתו. לעיתים הדבר מצריך ירידה בכמות שעות העבודה או חזרה לעבודה עם מגבלות רפואיות שונות כגון איסור על הרמת משקלים כבדים וכד', אולם בכל מקרה, חשוב שלא לשבת בבית לאחר התאונה בחוסר מעש אם המצב לא מחייב זאת. הפיצוי שיתקבל לאחר מכן, יבוסס על מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע כפי שיעלה מהמסמכים הרפואיים ולכן, במידה ואין במסמכים הרפואיים סיבה כלשהי להיעדרותו של הנפגע מעבודתו, אזי גם אם נעדר מעבודתו בפועל, לא יקבל על הפסדי שכרו פיצוי מלא מחב' הביטוח.
כל האמור לעיל לגבי החזרה לשגרה בעבודה, נכון גם לגבי החזרה לשגרה בבית. אם המסמכים הרפואיים לא יעידו על כך שהנפגע נזקק לעזרת צד ג' בביצוע הפעולות בביתו, אזי לא יהיה ביכולתו לקבל פיצוי על כך מחב' הביטוח, גם אם שילם על כך בפועל לנותני השירותים השונים והציג את הקבלות המתאימות.
7. זהירות מפני התיישנות התביעה
נפגעי רשלנות רפואית יכולים ברוב המקרים להגיש את התביעה נגד חב' הביטוח עד 7 שנים מיום אירוע הרשלנות או קרות הנק. במקרים שבהם הנפגע הינו קטין, תתישן התביעה נגד חב' הביטוח בדרך כלל בהגיעו לגיל 25, דהיינו 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18. אולם, למרות הזמן הרב שבו ניתן עפ"י החוק להגיש את התביעה, מומלץ שלא להגיש את התביעה זמן רב מידיי לאחר האירוע, שכן ככל שהזמן עובר, תהיה ההנחה שהפגיעה לא הייתה קשה שכן אחרת, התביעה הייתה מוגשת בשלב מוקדם יותר.
חשוב לזכור, ספירת מועד ההתיישנות הינו עד ליום הגשת התביעה לביהמ"ש, דהיינו לאחר שהוגשה התביעה לביהמ"ש, מפסיקים את הספירה והתביעה לא יכולה יותר להתיישן.
מצד שני, את התביעה מול חב' הביטוח לא מומלץ להגיש בסמוך מידיי למועד קרות הנזק, אלה רק לאחר שברור שנזקיו של הנפגע התגבשו, וכי לא תהיה בעתיד כל החמרה במצבו הרפואי או הנפשי. הסיבה לכך הינה שאם לאחר קבלת הפיצוי וסגירת התיק, תחול החמרה במצבו של הנפגע, לא ניתן יהיה יותר לפתוח את התיק ולתבוע פיצויים נוספים מחב' הביטוח.
8. ייצוג ע"י עורך דין מומחה בתחום הנזיקין - חובה
נפגעי רשלנות רפואית ו/או בני משפחתם, אשר אינם שוכרים את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין בכלל וייצוג נפגעי רשלנות רפואית, במועד קרוב ככל האפשר ליום הפגיעה, עלולים לפגוע בתביעותיהם ובסיכוייהם לזכות בפיצוי מתאים. ההצלחה של רוב התביעות מן הסוג הזה, מבוססת ברובה על איסוף וארגון חומר הראיות הרלוונטי, הכולל אישורים ותעודות רפואיות שונות, דוחות חקירה, עדויות, תמונות וכד' ועל מינויו של מומחה רפואי או אחר, המתאים ביותר לצורכי התיק אך לא רק. החשוב מכל הוא ידיעת החוק והפסיקה המתאימים.
מקרים רבים, אשר בהם מעורבים נפגעי רשלנות רפואית, האמורים לקבל מאות אלפי שקלים ואף יותר כפיצוי על פגיעתם, מסתיימים בקבלת פיצוי מזערי בלבד, רק בשל העיכוב בפניה לעורך דין מומחה בתחום זה.
לאחר הפנייה לעורך הדין, יש תמיד לדאוג להיות בקשר רצוף איתו ולוודא שהוא מעודכן בכל הפרטים וההתפתחויות במצבו של הנפגע, מבחינת שינויים במקום עבודתו, תפקידו, משכורתו או שעות עבודתו, מצבו הרפואי וכד'. כל שינוי שכזה יכול להשפיע על תביעתו של הנפגע ועל שיעור הפיצוי שישולם לו.
*הכותב הינו בעל משרד עורכי דין העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
הכותב הינו עורך דין והבעלים של משרד עורכי דין בעל ותק רב העוסק בתחום הנזיקין ומייצג נפגעי רשלנות רפואית בתביעותיהם מול המוסדות הרפואיים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון: 03-6122202, או לתיבת דואר אלקטרוני office@bechar.co.il או דרך אתר האינטרנט http://www.bechar.co.il
לפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון: 03-6122202, או לתיבת דואר אלקטרוני office@bechar.co.il או דרך אתר האינטרנט http://www.bechar.co.il
